Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 74a

מַתְנִי' כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח? מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן, וְתוֹחֲבוֹ לְתוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּמִין בִּישּׁוּל הוּא זֶה, אֶלָּא תּוֹלִין חוּצָה לוֹ. אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא עַל הַשַּׁפּוּד וְלֹא עַל הָאַסְכָּלָא. אָמַר רַבִּי צָדוֹק: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ: צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאַסְכָּלָא.

Traduction

MISHNA: How does one roast the Paschal lamb? One brings a spit [shappud] of pomegranate wood and thrusts it into the mouth of the lamb until it reaches its anus, and one then puts its legs and entrails inside it and roasts it all together; this is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. Rabbi Akiva says: One does not insert its legs and entrails inside it, as this is a type of cooking. Anything placed inside the offering does not get roasted directly by the fire and is considered to have been cooked. Rather, one suspends the legs and entrails from the spit above the animal’s head outside it. One may not roast the Paschal lamb on the metal spit nor on a metal grill [askela]. However, Rabbi Tzadok said: There was an incident with Rabban Gamliel, who said to his slave Tavi: Go and roast the Paschal lamb for us on the grill.

Rachi non traduit

מתני' כיצד צולין. שפוד של רמון. טעמא מפרש בגמרא:

ונותן את כרעיו כו'. כדכתיב צלי אש ראשו על כרעיו וגו' כולו כאחד משמע:

כמין בישול הוא זה. שמבשל בני מעיו בתוכו כמו בתוך הקדירה:

תולין חוצה לו. תוחבן בשפוד למעלה מפיו של טלה:

לא על השפוד. של ברזל כדמפרש בגמ' שהמתכת כשמתחמם מקצתו מתחמם כולו ונצלה הפסח מחום השפוד שבתוכו שהפנימי מתחמם ע''י קצתו החיצון והוה ליה פסח צלי מחמת דבר אחר ורחמנא אמר צלי אש:

אסכלא. גראיל''ש (גרדי''ל: אסכלה) בלע''ז וכולה חד טעמא:

Tossefoth non traduit

מתני' כיצד צולין. ותוחבו לתוך פיו. אומר ר''י מש''ה תוחבו דרך פיו לפי שנותן הגס שבשפוד למטה כדי שלא יפול הפסח ואז הוי בית השחיטה למטה וקדייב דמא דרך שם:

גְּמָ' וְנַיְתֵי שֶׁל מַתֶּכֶת? אַיְּידֵי דְּחַם מִקְצָתוֹ חַם כּוּלּוֹ, וְקָמִטְּוֵי מֵחֲמַת הַשַּׁפּוּד, וְרַחֲמָנָא אָמַר ''צְלִי אֵשׁ'', וְלֹא צָלִי מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר. וְנַיְתֵי שֶׁל דֶּקֶל? אַיְּידֵי דְּאִית לֵיהּ שִׁיבֵּי, מַפֵּיק מַיָּא וְהָוֵי כִּמְבוּשָּׁל. וְנַיְתֵי שֶׁל תְּאֵנָה? אַיְּידִי דִּמְחַלְחֵל, מַפֵּיק מַיָּא וְהָוֵה לֵיהּ כִּמְבוּשָּׁל.

Traduction

GEMARA: The Gemara suggests: Let them bring a metal spit. The Gemara answers: With regard to a metal utensil, once part of it is hot, it is all hot, and the meat is roasted due to the heat of the spit. And the Merciful One states in the Torah that the Paschal lamb must be roasted in fire and not roasted through something else. The Gemara asks why it is necessary to use specifically a spit of pomegranate wood: Let them bring a spit of palm wood. The Gemara answers: Since the palm branch has grooves between the leaves, it gives off a small amount of water from the grooves during roasting. The meat of the offering that touches the spit is as though it is cooked. The Gemara suggests: Let them bring a spit of fig wood. The Gemara answers: Since it is hollow and has sap inside, it gives off water, and it is as though the meat is cooked.

Rachi non traduit

גמ' שיבי. קנלי''ר (קנילי''ר: לחרוץ חריצים לאורך) שעשוי שורות שורות:

מחלחל. כעץ של ערבה ושל אגוז שיש להן מוח מבפנים:

וְנַיְתֵי שֶׁל אַלּוֹן, שֶׁל חָרוּב, וְשֶׁל שִׁקְמָה? אַיְּידֵי דְּאִית בֵּיהּ קִיטְרֵי, מַפֵּיק מַיָּא.

Traduction

The Gemara suggests: Let them bring a spit made from an oak or from a carob tree or from a sycamore, which are hard and do not have sap. The Gemara answers: With regard to each one of these trees, since it has knots and one must cut them off in order to smooth the branch, it gives off water from the locations of the cuts during roasting, and the meat is considered cooked.

Rachi non traduit

אלון. יושנ''א (יישנ''א: אלון) שהוא קשה:

איידי דאית בהו קיטרי. ובעי למישעינהו בסכינא מפיק מיא דרך מקום חתך הסכין והוה ליה פסח מבושל:

שֶׁל רִמּוֹן נָמֵי אִית בֵּיהּ קִיטְרֵי? שִׁיעִי קִיטְרֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּנַבְגָּא בַּר שַׁתָּא, דְּלֵית בֵּיהּ קִיטְרֵי. וְהָא אִיכָּא בֵּי פִסְקֵיהּ! דְּמַפֵּיק לְבֵי פִסְקֵיהּ לְבַר.

Traduction

The Gemara asks: A branch from a pomegranate tree also has knots. The Gemara answers: Its knots are smooth. There is no need to straighten the branch with a knife in order to use it, and therefore it does not emit water. And if you wish, say that the mishna is referring to a branch within its first year, which does not yet have knots. The Gemara asks: But there is the place it was cut from the tree, and water will come from there. The Gemara answers: One leaves the place it was cut outside of the animal rather than inserting that side of the branch into the animal.

Rachi non traduit

שיעי קיטריה. ואין צריך להעביר סכין עליהם:

בנבגא בר שתא. נטיעה בת שנתה:

והא איכא בי פיסקי. ראש השפוד שהוא מקום חתך ומוציא מים:

דמפיק לבי פיסקי לבר. חוץ לפי הפסח דאי מפקי מיא לא עיילי לפסח:

מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁשַּׁפּוּד שֶׁל עֵץ אֵינוֹ נִשְׂרָף, כָּךְ שַׁפּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת אֵינוֹ מַרְתִּיחַ. אָמְרוּ לוֹ: זֶה חַם מִקְצָתוֹ — חַם כּוּלּוֹ, וְזֶה חַם מִקְצָתוֹ — אֵינוֹ חַם כּוּלּוֹ.

Traduction

The Gemara notes that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: Just as the part of a spit of wood that is inside the animal is not burned, although it is over the fire, so the part of a spit of metal that is inside the animal does not become burning hot. There is no concern that the meat will be roasted from the heat of the spit. The Rabbis said to him: This is not the case. With regard to this, the metal, when part of it is hot, it is all hot. And with regard to that, the wood, when part of it is hot, not all of it is hot, and therefore the meat is cooked by the heat of the fire and not by the heat of the spit.

Rachi non traduit

כשם שהשפוד של עץ. כשתולין אותו בתנור ומכוסה בטלה אין מה שבתוך הטלה נשרף שהטלה מגין עליו כך שפוד של מתכת אין מה שבתוך הטלה מרתיח מחמת חום מקצתו היוצא חוץ לטלה:

אמרו לו. אע''פ שאין פנימי של עץ נשרף אבל פנימי של מתכת מרתיח שזה של עץ חם מקצתו לא חם כולו והוה ליה צלי אש וזה של מתכת חם מקצתו חם כולו ואפילו מה שמכוסה ממנו הלכך הו''ל צלי שפוד:

וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְכוּ'. תַּנְיָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵיהוּ ''תּוֹךְ תּוֹךְ''. רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵיהוּ ''גְּדִי מְקוּלָּס''.

Traduction

It was taught in the mishna that according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, one places the legs and entrails inside the lamb’s body and roasts them together. It was taught in a baraita: Rabbi Yishmael would call the Paschal lamb: Tokh, tokh, because when one roasts the legs and entrails inside the lamb they make that sound, like other things that are cooked. Rabbi Tarfon would call it: Helmeted kid. In his opinion, the entrails must be roasted when they are suspended from the spit above the head of the animal, somewhat resembling a helmet.

Rachi non traduit

רבי ישמעאל קוריהו תוך תוך. דנותן לתוכו ס''ל וכשמרתיחין ומתבשלין בתוכו נשמע קול רתיחתן תוך תוך כקול הסיר ל''א כתב בספרים ישנים תכבר לשון תוך ובר כלומר ממולא מבפנים ונראה מבחוץ כעין שממלאין גדיין ותרנגולין שלנו ודוגמא גבי אביגיל (שמואל א כ''ה:י''ח) חמש צאן עשויות ומתרגמינן חמש עאן תכברינן משם רבי קלונימוס:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ גְּדִי מְקוּלָּס דְּאָסוּר לֶאֱכוֹל בְּלֵילֵי פֶסַח בַּזְּמַן הַזֶּה — כָּל שֶׁצְּלָאוֹ כּוּלּוֹ כְּאֶחָד! נֶחְתַּךְ מִמֶּנּוּ אֵבֶר, נִשְׁלַק מִמֶּנּוּ אֵבֶר — אֵין זֶה גְּדִי מְקוּלָּס.

Traduction

The Sages taught: Which is the kid roasted whole that it is prohibited to eat on the nights of Passover in modern times, so as not appear as though one sacrificed the Paschal lamb outside the Temple? It is any kid that one roasted all at once in the manner that the Paschal lamb was roasted. However, if one of its limbs is severed or one of its limbs is boiled, it is no longer considered a kid roasted whole.

Rachi non traduit

מקולס. לשון כובע נחשת דמתרגמינן קולסא דנחשא (שם יז) דסבירא ליה תולין למעלה בראשו ונראים ככובע נחשת על ראש גבור:

איזה גדי מקולס. דתנן בפרק מקום שנהגו (פסחים ד' נג.) שאסור לאכול צלי (בערבי) פסחים בזמן הזה במקום שלא נהגו:

כאחד. דדמי לפסח ונראה כאוכל קדשים בחוצה לארץ:

Tossefoth non traduit

נחתך ממנו אבר אין זה מקולס. נראה לריב''א דמצוה לקלסו אבל משום הכי לא מיפסיל מדאמר לקמן בפרק האשה (פסחים דף פח:) גבי ה' שנתערבו עורות פסחיהן ופריך והא איכא חד דלא נפיק ומשני משום דלא אפשר דהיכי נעביד נייתי כל חד וניתנו אי דידי בעל מום הוה להוי האי פסח ואי לא להוי שלמים הא איכא חזה ושוק ופריך וניתי כל חד כהן בהדיה והשתא איך יעשו כן והא חזה ושוק דאסורים לזרים אי אפשר לצלותן עם הפסח וצריך לחותכן ולא הוי מקולס אלא משום הכי אין נפסל וכן תנא לקמן (פסחים דף עה.) חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר אומר אני שזה צלי אש משמע חתכו לגמרי מיהו רש''י פירש לקמן חתכו שלא הבדילו אלא צירמו בשנים ושלשה מקומות:

הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר נֶחְתַּךְ מִמֶּנּוּ אֵבֶר, דְּאַף עַל גַּב דְּקָא מִטְּוֵי לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ, אָמְרַתְּ לָא — נִשְׁלַק מִיבַּעְיָא?! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֶׁשְּׁלָקוֹ בִּמְחוּבָּר.

Traduction

The Gemara expresses surprise at the formulation of this baraita. Now, one can say that if one of its limbs is severed, although one roasts it together with the rest of the animal, you said that it is no longer considered a kid roasted whole, and it is permitted in modern times. If one of its limbs is severed and boiled, which is not an approved method of preparation of the Paschal lamb, is it necessary to say that that it is not considered roasted whole? Rav Sheshet said: This is referring to a case where one boiled the limb while it was attached to the rest of the animal. The halakha teaches that even if the animal remains whole, if one of its limbs is cooked it is no longer considered a kid roasted whole.

Rachi non traduit

נשלק מיבעיא. קס''ד דנחתך והדר נשלק ומשעה שחתכו קודם צלייתו תו לא הוי מקולס:

אָמַר רַבָּה: הַאי מוּלַיְיתָא — שַׁרְיָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא קָא בָּלַע דְּמָא! אֲמַר לֵיהּ: כְּבוֹלְעָהּ כָּךְ פּוֹלְטָהּ.

Traduction

The Gemara raises a general halakhic discussion related to the mishna. Rabba said: This stuffing of raw meat inside another animal that is being roasted is permitted, even if the meat that is stuffed inside has not been salted to remove the blood. Abaye said to him: But the meat of the animal being roasted absorbs blood from the stuffing. He said to him: As it absorbs it, so it then emits it. The heat of the fire causes blood to be released from the meat used as stuffing into the meat of the animal being stuffed, and the heat then draws the blood out of that meat as well.

Rachi non traduit

האי מולייתא. אינפלדור''א בלע''ז כמו שאנו ממלאין הטלאין והתרנגולין בין בשר לעצמות:

שריא. ואפילו לא בישלו את הבשר שנותנים לתוכו מותר ואפילו מלחו כמליחת צלי דאי במליחה כל צורך לקדירה פשיטא:

והא קא בלע. הטלה דם היוצא מן הבשר הכנוס בתוכו:

Tossefoth non traduit

האי מולייתא שריא. פי' בקונטרס אע''פ שלא מלחו אלא לצלי ולר''ת נראה דלצלי לא בעי מליחה כלל דלא מיבעיא כשנצלה הבשר יפה יפה ונפלט כל הדם דשרי דיותר מפליט ע''י האש מע''י המלח דמעשים בכל יום שמבשלים כבד אחר צלייתו אע''פ שמחמירים לבשלו אחר מליחתו אלא אפילו לא נצלה כל צורכו דלא נפלט כל הדם מותר אע''ג דאמרינן בפ''ק דכריתות (דף ד:
ודף כב.) דאיכא לאו בדם האברים ה''מ דוקא כשפירש אבל כל זמן שלא פירש ולא יצא לחוץ שרי כדמוכח בפ' מפנין (שבת דף קכח.) דבשר טפל מותר לטלטלו משום דחזי לאומצא אלמא יכול לאוכלו בלא מליחה ועוד דאמר בפ' כל הבשר (חולין דף קיא.) דכבד אחר שחלטוהו ברותחין או בחלא מותר לבשלו לפי שמצמיתין הדם בתוכו ואין מניחין אותו לפלוט דקאמר התם רב הונא חלטי ליה בחלא ורב נחמן חלטי ליה ברותחין סבר רב פפא קמיה דרבא למימר חלייה אסור אמר ליה אי חלייה אסור איהו נמי אסור דכי היכי דפליט הדר בלע אלא ודאי חלייה נמי שרי דמצמית הדם ואין מניחו לפלוט ואפ''ה שרי באכילה ואין לאסור צלי שלא נמלח ולא נצלה כל צורכו משום שמחמת האש הדם נפרש מבפנים מצד זה לצד זה דמה שיוצא לחוץ משרק שריק ומה שנשאר בפנים אע''פ שפירש מצד זה לצד זה לא הוי כדם האברים שפירש דהא איכא מאן דאסר במסכת חולין (דף קיב.) לאכול ככר שחתך עליה בשר מפני דם הבשר שנכנס לתוכו ואפילו הכי משמע דבשר עצמו מותר אע''פ שלא יצא כל דמו ודבר תימה הוא לרש''י מה מועלת מליחה מועטת לצלי דאין הבשר יוצא מידי דמו עד שימלחנו יפה יפה אלא ודאי לא בעי מליחה כלל וכן קבל ר''י מר''ת ובהקומץ רבה (מנחות כא.) גבי מליחת קדשים דקאמר כיצד עושה מביא את האבר ונותן עליו מלח וחוזר והופכו ונותן עליו מלח ומעלהו ויש דגרס בתר הכי אמר אביי וכן לצלי לא גרס לצלי אלא וכן לקדירה וכן כתוב ברוב ספרים והא דאמר בפרק קמא דביצה (יא.) ושוין שמולחין עליו בשר לצלי לאו משום דבעי מליחה אלא שמנהג למולחו והא דאמר בכל הבשר (חולין קיג.) רב ששת מלח גרמא גרמא תרי מ''ט לא משום דפריש מהאי ובלע האי חד נמי פריש מהאי גיסא ובלע האי גיסא דפריש מהאי גיסא דקאמר היינו שפירש לגמרי לחוץ אבל מבפנים שרי כדפרישית:

נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: נוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ. מַאי טַעְמָא — לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ? אָמְרִי: שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא בֵּית הַשְּׁחִיטָה דִּמְחַלְחֵל,

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that this mishna supports him: He places its legs and its entrails inside the Paschal lamb and roasts them together. What is the reason that it is permitted to do this? Is it not because we say: As it absorbs it, so it emits it? Although Rabbi Akiva disputes this statement, his opinion is due to the unique halakhot of the Paschal lamb. It seems that everyone agrees that there is no concern about the prohibition against consuming blood. The Gemara refutes this proof: Say it is different there, in the case of the Paschal lamb. Since there is the place of the slaughter, which is hollow and open,

Rachi non traduit

פולטו. לחוץ ושואבו חום האור:

Tossefoth non traduit

כבולעו כך פולטו. בפ' כל הבשר (חולין קיא.) שרי כבדא עילויה בישרא בדיעבד משום דדם מישרק שריק התם לא שייך להזכיר כלל טעם של כבולעו כך פולטו שהדם נופל שם מבחוץ ושריק ואינו נבלע ומטעם כבולעו כך פולטו נמי לא הויא שריא התם גבי כבד אלא בדיעבד ואע''ג דבא למישרי הכא גבי פסח לכתחלה אע''ג דבני מעיו בתוכו ואיכא נמי כבד גבי פסח לא רצו להחמיר משום דכתיב (שמות י''ב:
ט') ראשו על כרעיו ועל קרבו ואפילו מאן דאסר בכבדא עילויא בישרא לא קשה ליה מתניתין דפסח דמדרבנן אסר ובפסח לא החמירו אי נמי הוא יעמיד כגון שמלח בני מעים מליחה גמורה דאפילו לקדירה מתירו ר''ת על ידי מליחה גמורה ואפילו לפי מנהג העולם שאין מבשלים כבד על ידי שום מליחה מכל מקום כיון דנמלח כמליחת קדירה נתמעט דמו ולא אסר טפי משאר בשר שלא נמלח דבשרא על גבי בשרא שרי לכתחלה לכולי עלמא ויש ללמוד היתר במולייתא אפילו נמלח בשר החיצון ושהה כדי מליחה והפנימי לא נמלח מדמייתי ראיה מטפילת בר גוזלא דשרי מטעם כבולעו כך פולטו אע''פ שמעשים בכל יום שאוסרים בשר שנפל בציר ומלח שנפלט ואין מותר אפילו בצלי ועדיפא מינה היה אוסר ר''ת תרנגולת שנמלחה בקערה אף על פי שלא שהתה שם שיעור צלייה ולא פלטה אפילו חצי דמה ואסרה לאוכלה צלי משום דלא מפליג רבא גבי אין מולחין בשר אלא בכלי מנוקב בין שהה הרבה לשהה מעט:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source